רש"ש על חגיגה ט״ז

1 רש"י ד"ה ומה למטה. ואם שאל מי סובלן כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:

2 שם במשנה הלל ומנחם ל"נ יצא מנחם. פי' הרע"ב לפיכך לא הודע מענינו אם נחלק כו' והוא מפי' הרמב"ם. ולא ידענא מדוע לא פי' כפשוטו דלא נחלקו היינו דגם מנחם הסכים כדעת הלל לסמוך:

3 גמרא דאי סלקא דעתך צדדין מותרין לסמוך אלא לאו כו'. כצ"ל ותיבת לצדדין למחוק:

4 רש"י ד"ה אקפו. לשון וקפא. כ"ה בדפו"י:

5 תד"ה דבר. אף ע"ג דסמיך טפי להקרבה. עט"א. ולעד"נ כוונתם דלהכי היה מסתבר טפי לדרוש מיעוטא דב"י על השחיטה מדעל הסמיכה. וכה"ג דרשינן בסוף פרק היה נוטל מיעוטא דאיש על פריעה ופרימה דלמטה ולא על טומאה דסמיכא ליה:

6 בא"ד דהא בריש כה"פ מרבינן נשים כו'. עט"א וגה"ש דלא נמצא שם. ולי נראה כוונתם משום דבכל מקום דרשינן בני אהרן ולא בנות אהרן כדהכא בני ישראל כו' ואין בנות ישראל כו'. והרי בקבלה כתיב גם כן בני אהרן ולמעוטי בנות אהרן מכלל דשחיטה כשרה בהן וכמו דמרבינן שם זרים מהאי דיוקא: